פרופ׳ מיכאיל קרייני

משפטן, דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.
פרופ' מיכאיל קרייני, משפטן וחוקר פורץ דרך, דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, מרצה אורח באקדמיה למשפט בינלאומי בהאג, שימש כפרופסור אורח באוניברסיטאות סטנפורד וג׳ורג׳טאון וכחבר במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון״, מחקריו עוסקים במשפט בינלאומי פרטי ומשפט בין-דתי, ופרוצדורה אזרחית.
הוא בוגר תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן בשנת 1990, את לימודיו לתואר השני במשפטים הוא סיים באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון ב-1994, בעבודת הגמר הוא עסק בחריג תקנת הציבור לאכיפת הסכמי שיפוט. בשנים 1997 ו-2000 שהה כחוקר אורח במכון מקס פלנק למשפט בינלאומי פרטי בהמבורג, גרמניה.
בשנת 2000 סיים את לימודיו לדוקטורט במשפטים באוניברסיטה העברית. נושא העבודה היה: "השפעת הליך ברירת הדין על סמכות השיפוט הבינלאומית". עבודה מצטיינת שזיכתה אותו בפרס ברונפמן. ב-2003 סיים תואר דוקטורט שני באוניברסיטת פנסילבניה, לאחר שזכה במלגות של קרן פולברייט וקרן רוטשילד, נושא העבודה היה: "דוקטרינת הפורום הבלתי נאות בעידן המודרני". העבודה ראתה אור כספר ב-2004. וב- 2007–2008 שהה בשבתון במכון למחקר מתקדם בפרינסטון, ניו ג'רזי.
ב-2001 התמנה למרצה הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, וב-2005 התמנה למרצה בכיר. בשנים 2004–2006 כיהן כמנהל האקדמי של מרכז מינרבה לזכויות אדם. שימש כמופקד הקתדרה על שם אדוורד סילבר להליך אזרחי. בשנים 2008- 2012 כיהן כמנהל מרכז סאקר למחקר חקיקה ולמשפט משווה. ב-2012–2013 היה פרופסור אורח באוניברסיטת סטנפורד, בה לימד בפקולטה למשפטים ובפקולטה למדעי החברה. ב-2009 התמנה לפרופסור חבר, ב-2010 עד היום מופקד על הקתדרה למשפט בינלאומי ע"ש ברוס וו. ויין. ב-2013 שהה כעמית מחקר בכיר בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת מלבורן. בשנת 2014 התמנה לפרופסור מן המניין, וב- 2016 מונה כדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, ונהיה הדקאן הערבי הראשון בפקולטה למשפטים בישראל.
מחקריו המשפטיים של פרופ' קרייני מחדשים ופורצי הדרך ברמת בינלאומית, הדבר זיכה אותו במספר רב של מענקי מחקר ופרסי הצטיינות לאורך דרכו המקצועית העשירה, בשנת 1998 זכה בפרס למאמר הטוב ביותר שפרסם חוקר צעיר מטעם כתב העת "משפטים", כמו כן זכה בפרס השופט קסאן להישגים אקדמיים (1995), בפרס אליס ואלמה בירק (1997) ובפרס יעקב הרצוג (1999). בשנת 2002 זכה בפרס צלטנר לחוקר הצעיר. בשנים 2003–2006 זכה במלגת מעוף. בשנת 2007 זכה בפרס מיכאל ברונו. בשנים 2005–2009 זכה במענק מחקר מטעם הקרן הלאומית למדע (עם סיליה פסברג), זכה במענק מחקר מטעם הקרן גם בשנים 2012–2014. בשנת 2011 זכה בפרס הרקטור על הצטיינות במחקר ובהוראה וב2016 זכה בפרס קרן "יד הנדיב".
בשנים 2004–2006 קרייני היה חבר בהנהלת האגודה לזכויות האזרח. באותן שנים ישב בהנהלת בית הספר לשלום בנווה שלום. שמש כחבר בוועדה לרענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל שמטעם היזמה למחקר יישומי בחינוך של האקדמיה הישראלית למדעים וכתב את הפרק שעסק בפערים ושוויון הזדמנויות.
מבין הספרים שכתב, "השפעת הליך ברירת הדין על סמכות השיפוט הבינלאומית" שיצא לאור ב-2002 בהוצאת האוניברסיטה העברית, ספרו השני "קונפליקטים בתוך קונפליקט" ראה אור בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד. בו הוא מנתח את המשפט הבינלאומי הפרטי של ישראל כלפי השטחים - הגדה המערבית ועזה מאז כיבושם ועד היום.
כמו כן, הוא חקר "דת ורב-תרבותיות בישראל" , בהתמקדות באוכלוסייה הערבית ובהסדרי הדת שלה מבחינת השיח של דת ומדינה בישראל. בנוסף, פרסם מחקרים חשובים בתחומי פרוצדורה אזרחית, התובענות הייצוגיות,
הערעור, הליך הגילוי המוקדם, ועוד עשרות מאמרים משפטיים בתחומו, ושימש כעורך לשלושה ספרים משפטיים.
עוד
שפות
יְרוּשָׁלַיִם
אזור מגורים
נווה שלום
ישוב

פרופ׳ מיכאיל קרייני

משפטן, דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.
פרופ' מיכאיל קרייני, משפטן וחוקר פורץ דרך, דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, מרצה אורח באקדמיה למשפט בינלאומי בהאג, שימש כפרופסור אורח באוניברסיטאות סטנפורד וג׳ורג׳טאון וכחבר במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון״, מחקריו עוסקים במשפט בינלאומי פרטי ומשפט בין-דתי, ופרוצדורה אזרחית.
הוא בוגר תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן בשנת 1990, את לימודיו לתואר השני במשפטים הוא סיים באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון ב-1994, בעבודת הגמר הוא עסק בחריג תקנת הציבור לאכיפת הסכמי שיפוט. בשנים 1997 ו-2000 שהה כחוקר אורח במכון מקס פלנק למשפט בינלאומי פרטי בהמבורג, גרמניה.
בשנת 2000 סיים את לימודיו לדוקטורט במשפטים באוניברסיטה העברית. נושא העבודה היה: "השפעת הליך ברירת הדין על סמכות השיפוט הבינלאומית". עבודה מצטיינת שזיכתה אותו בפרס ברונפמן. ב-2003 סיים תואר דוקטורט שני באוניברסיטת פנסילבניה, לאחר שזכה במלגות של קרן פולברייט וקרן רוטשילד, נושא העבודה היה: "דוקטרינת הפורום הבלתי נאות בעידן המודרני". העבודה ראתה אור כספר ב-2004. וב- 2007–2008 שהה בשבתון במכון למחקר מתקדם בפרינסטון, ניו ג'רזי.
ב-2001 התמנה למרצה הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, וב-2005 התמנה למרצה בכיר. בשנים 2004–2006 כיהן כמנהל האקדמי של מרכז מינרבה לזכויות אדם. שימש כמופקד הקתדרה על שם אדוורד סילבר להליך אזרחי. בשנים 2008- 2012 כיהן כמנהל מרכז סאקר למחקר חקיקה ולמשפט משווה. ב-2012–2013 היה פרופסור אורח באוניברסיטת סטנפורד, בה לימד בפקולטה למשפטים ובפקולטה למדעי החברה. ב-2009 התמנה לפרופסור חבר, ב-2010 עד היום מופקד על הקתדרה למשפט בינלאומי ע"ש ברוס וו. ויין. ב-2013 שהה כעמית מחקר בכיר בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת מלבורן. בשנת 2014 התמנה לפרופסור מן המניין, וב- 2016 מונה כדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, ונהיה הדקאן הערבי הראשון בפקולטה למשפטים בישראל.
מחקריו המשפטיים של פרופ' קרייני מחדשים ופורצי הדרך ברמת בינלאומית, הדבר זיכה אותו במספר רב של מענקי מחקר ופרסי הצטיינות לאורך דרכו המקצועית העשירה, בשנת 1998 זכה בפרס למאמר הטוב ביותר שפרסם חוקר צעיר מטעם כתב העת "משפטים", כמו כן זכה בפרס השופט קסאן להישגים אקדמיים (1995), בפרס אליס ואלמה בירק (1997) ובפרס יעקב הרצוג (1999). בשנת 2002 זכה בפרס צלטנר לחוקר הצעיר. בשנים 2003–2006 זכה במלגת מעוף. בשנת 2007 זכה בפרס מיכאל ברונו. בשנים 2005–2009 זכה במענק מחקר מטעם הקרן הלאומית למדע (עם סיליה פסברג), זכה במענק מחקר מטעם הקרן גם בשנים 2012–2014. בשנת 2011 זכה בפרס הרקטור על הצטיינות במחקר ובהוראה וב2016 זכה בפרס קרן "יד הנדיב".
בשנים 2004–2006 קרייני היה חבר בהנהלת האגודה לזכויות האזרח. באותן שנים ישב בהנהלת בית הספר לשלום בנווה שלום. שמש כחבר בוועדה לרענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל שמטעם היזמה למחקר יישומי בחינוך של האקדמיה הישראלית למדעים וכתב את הפרק שעסק בפערים ושוויון הזדמנויות.
מבין הספרים שכתב, "השפעת הליך ברירת הדין על סמכות השיפוט הבינלאומית" שיצא לאור ב-2002 בהוצאת האוניברסיטה העברית, ספרו השני "קונפליקטים בתוך קונפליקט" ראה אור בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד. בו הוא מנתח את המשפט הבינלאומי הפרטי של ישראל כלפי השטחים - הגדה המערבית ועזה מאז כיבושם ועד היום.
כמו כן, הוא חקר "דת ורב-תרבותיות בישראל" , בהתמקדות באוכלוסייה הערבית ובהסדרי הדת שלה מבחינת השיח של דת ומדינה בישראל. בנוסף, פרסם מחקרים חשובים בתחומי פרוצדורה אזרחית, התובענות הייצוגיות,
הערעור, הליך הגילוי המוקדם, ועוד עשרות מאמרים משפטיים בתחומו, ושימש כעורך לשלושה ספרים משפטיים.
עוד

תחומי התמחות

משפט בינלאומי פרטי, משפט בין-דתי, פרוצדורה אזרחית רב-תרבותיות ודת, התובענות הייצוגיות,
הערעור, הליך הגילוי המוקדם, המעמד החוקי של המיעוט הערבי בישראל, החוק הבינלאומי הפרטי בשטחים הכבושים.

מה מניע אותי?

אמרתו של רוברט קנדי: ״לחלום על מה שלא קיים ולשאול מדוע לא״
המלצות