מרצה בכיר למדיניות ומנהל חינוך במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה, וביחידה ללימודים מתקדמים במכללת סכנין, ועוזר דיקן למחקר במרכז ללימודים אקדמיים אור-יהודה, סגן העורך של כתב העת International Journal of Leadership in Education, וחוקר בכיר במכון מופ"ת.
ד"ר עראר בעל תואר שלישי בחינוך מאוניברסיטת רסקין באנגליה, ותואר השני במנהל ומנהיגות בחינוך מאוניברסיטת תל-אביב כמו כן, בוגר חינוך גופני של מכללת סמינר הקיבוצים בתל-אביב. את לימודי הפוסט־דוקטורט הוא סיים באוניברסיטת תל אביב.
בעל ניסיון בהוראה בבתי ספר בחברה הערבית בישראל, וכיהן כמנהל בבית ספר תיכון במשך עשור. הוא חוקר אורח בבתי לספר לחינוך באוניברסיטת טקסס- ארה"ב ובכמה אוניברסיטאות במדינות המזרח התיכון, כמו בית הספר לחינוך באוניברסיטת מלטה ובבית הספר לחינוך באוניברסיטת אנקרה בטורקיה.
מחקריו מתמקדים בסוגיות של שוויון, שונות ונגישות בהקשר של מדיניות חינוך, מנהיגות והשכלה גבוהה, ופרסם מאמרים רבים בשפות ערבית, אנגלית ועברית. בין ספריו: "מנהיגות חינוכית בין חזון לשינוי", 2007 (מכון מסאר בג`ת); "האקדמאים וההשכלה הגבוהה בקרב הערבים בישראל", 2007 (עורך שותף, קוסאי חאג` יחיא, הוצאת רמות באוניברסיטת תל־אביב); "ירדניזציה של ההשכלה הגבוהה בקרב הערבים בישראל", 2011 ביחד עם קוסאי חאג` יחיא, בהוצאת מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות באוניברסיטה העברית בירושלים; "סאמי מרעי: איש חזון ומורשת" (בערבית), בהוצאת מרכז דיראסאת למשפט ומדיניות; ספרו המשותף, ביחד עם תמר שפירא, פייסל עזאיזה ורחל הרץ־לזרוביץ, Arab Women in Management and Leadership יצא לאור ב־2013 בניו יורק בהוצאת Balgrave Mcmillan; "בינאום ההשכלה הגבוהה בקרב הערבים בישראל", 2014 ביחד עם קוסאי חאג` יחיא, בהוצאת אלאיאם ברמאללה.
ב-2015 פירסם שני ספרים ביחד עם חוקרים אחרים, הראשון בהם: "זהות, נרטיב ורב-תרבותיות בחינוך הערבי בישראל", וסיפורי חיים של מנהלות ערביות בישראל. שניהם בהוצאת פרדס.
ב 2016 יחד עם ד"ר קוסיי חאג` יחיא התפרסם ספרם Higher Education and the Palestinian minority in Israel, שיצא בניו יורק.