נבילה אספניולי, מומחית בעלת שם עולמי בחינוך לגיל הרך, בנוסף לפעילותה החברתית הרחבה בתחומי מגדר וזכויות נשים, היא פוליטיקאית ופעילה במפלגת חד`ש, היא פועלת למען זכויות האזרח של המיעוט הערבי במדינת ישראל ולמען השלום בין ישראל לפלסטינים, וזאת על בסיס שתי מדינות ולמען שוויון בין נשים וגברים. כיום היא מייצגת את חד`ש במזכירות ועדת המעקב העליונה.
אספניולי היא עובדת סוציאלית ופסיכולוגית במקצועה, סיימה תואר ראשון באונ` חיפה, ותואר שני בפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת המברג, עבודת התיזה שלה עסקה בנושא פורנוגרפיה: מיניות ואלימות.
בשנת 1987 חזרה לישראל והחלה להעביר הכשרות למטפלות וגננות לגיל הרך בחברה הערבית. בעקבות זאת היא ייסדה עם קבוצת נשים את `מרכז אלטפולה` שבנצרת, הפועל לקידום החינוך לגיל הרך, הקמת גנים ומעונות יום, ופיתוח תוכניות חינוך חדשניות ומותאמות תרבותית, מרכז עם אג`נדה פמיניסטית ומחויבות להעצמת נשים פלסטיניות בישראל.
בשנת 2010 הקימה במרכז אלטפולה יחד עם ארגונים אחרים את `פרויקט עתידה` לקידום תעסוקת נשים ערביות. נבילה ממייסדי מספר ארגונים ורשתות והתארגנויות פמיניסטיות כמו ועד הפעולה לשוויון בדיני אישות לנשים ערביות, קואליציית אלבדיל למאבק ברצח נשים בתוך המשפחה, וממייסדי מרכז מוסאווא לשוויון זכויות האוכלוסייה הערבית בישראל ובעבר כיהנה כיושבת ראש המרכז. הייתה ממייסדות קואליציית נשים לשלום, והקואליציה למעמד האשה הפלסטינית בישראל –cedw, והקולקטיב הפמיניסטי הפלסטיני הראשון באשה לאשה חיפה, נשים בשחור חיפה, `מובאדרה` המרכז להתערבות במשברים בחברה הפלסטינית, `חיראקונא` הפורום לקידום ההתנדבות בחברה הפלסטינית. והיא מייסדות פורום `מושארכה` לקידום החינוך לגיל הרך בחברה הפלסטינית בישראל. אספניולי הייתה חברת הנהלת `הקרן החדשה לישראל` אשר בה כיהנה כיו`ר ועדת זכויות האדם ובוועד המנהל של `שתיל`. כיום היא חברה בהנהלת קרן מסירה לאנשים בעלי מוגבלויות בחברה הערבית מאז היווסדותה ועד היום.
בשנת 2011 נבחרה לאחת ממאה הנשים מעוררות ההשראה של הארגון העולמי Women Deliver לצד הילרי קלינטון ואופרה וינפרי‏ , הוצעה כאחת מאלף נשים מהעולם לקבלת פרס נובל לשלום בשנת 2005-2006, קבלה פרס אכאן העולמי לשלום בשנת 2003, ופרסים נוספים על פעולה למען נשים ושלום.
במסגרת תפקידה כאשת חינוך, פרסמה מאמרים וספרים רבים לגיל הרך, ביניהם `חינוך מיני וזהות מינית לגיל הרך` מעון היום, הגן ופעילותיו, הדרכה, ועוד פרסומים סביב פיתוח גישות חדשות לגן ולחינוך הוליסטי מלידה. היא ערכה מספר מחקרים בנושא מינניות בספרי ילדים, מינניות בספרי לימוד הערבית לבית ספר יסודי, ותרגמה מספר ספרי ילדים מאנגלית לערבית.
על מעמד האישה פרסמה מאמרים רבים וביניהם: `מנהיגות של נשים - איום על הסדר הקיים`. אלימות נגד נשים, נשים ותעסוקה ועד במאמריה בנושא מעמד האישה היא מתארת את הקיפוח המשולש שמשפיע על הנשים הפלסטיניות אזרחות המדינה כחלק מהמיעוט הפלסטיני בישראל, כחלק מהנשים בישראל, והמעגל השלישי שהוא הנורמות והערכים הפטריארכליות בתוך החברה הפלסטינית עצמה.